שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

תשובות למתכונת 2011 - א"י והמזה"ת

אורית גרינשפן

צפיות: 614
דרוג  (0)

תשובות למתכונת 2011 בפרקים: א"י והמזה"ת.

 

 

 

ארץ ישראל

 
 

1. ים המלח

 
 

א. גורם פיזי אחד לירידת מפלס ים-המלח הוא שינויי האקלים שהיו באזור. אקלים מדברי הגורם לתהליך התאדות מוגבר ולכן לעלייה בריכוז המלח שבמים. ריכוז המלח עולה וזה מגביר את קצב ההתאדות וכך יורד עם השנים המפלס. גורם אנושי לירידת מפלס ים-המלח הוא הקמת סכר דגניה הגורם למניעת זרימת מים מהכינרת לים-המלח. הבעיה מחמירה כתוצאה מפעילות מפעלי ים-מלח השואבים מים מחלקו הצפוני של ים-המלח לבריכות האידוי שבדרום. גורמים אלו הביאו לירידת מפלס ים-המלח ולעליית מפלס מי התהום המתוקים. מים אלו הנמצאים במגע עם שכבות של מלח , גורמים להמסתם וליצירת בורות(בולענים).

 

ב. טענה אחת של התומכים ב"תעלת השלום" היא- התעלה תסייע לכלכלה ע"י יצירת מקומות עבודה ופיתוח תיירות. הכוונה לפרויקט בנייה שמצריך תכנון, פיתוח וביצוע וכל הפעולות האלו מצריכות הרבה ידיים עובדות וברמות שונות של מיומנות. התעלה יכולה להוות אתר תיירות והיא גם תסייע לפיתוח ענף התיירות של ים המלח. מלונות ים-המלח סובלים מזה שנים מסכנת הצפה כתוצאה מפעילות של מפעלי ים-המלח. בריכות האידוי נועדו ליצירת סביבה שבה יש בריכה עם מים מלוחים רדודים. השמש גורמת להתאדות המים והמלחים מצטברים. מפעלי ים-המלח אוספים את המינרלים הנחוצים להם ומשאירים בקרקעית הבריכות את המלח שלא נחוץ להם. המלח מצטבר בקרקעית בריכת האידוי וכאשר ממלאים מחדש את הבריכה נוצרת הצפה המסכנת את יציבות ובטיחות המלונות הסמוכים לבריכות אידוי.

טענה אחת של המתנגדים ל"תעלת השלום" היא- התעלה תגרום לפגיעה אקולוגית בערבה ובים המלח. התעלה המלאכותית משנה את המערכת האקולוגית שבה יש בע"ח, ציפורים, צמחים, זוחלים, נופים ייחודים שעלולים להיהרס כתוצאה מהתערבות האדם.

 

ג. לדעתי, ניתן לספק מים לים-המלח גם ללא יצירת תעלה מלאכותית.

נימוקים:

-          ניתן לפתוח את סכר דגניה ולאפשר למים מהכינרת לזרום לים- המלח מאחר ויש בישראל אפשרויות נוספות לאספקת מים מתוקים לצרכי האוכלוסייה השונים(למרות הנתון כי הכינרת מספקת 30% ממקורת המים של ישראל). ניתן לבצע פעולות שונות כמו: ייעול השימוש במים, הגברת התפלת מי ים, אגירת מי גשמים באמצעות הקמת מאגרי מים, אגירת מי שיטפונות באמצעות מערכות סכרים ועוד.

-          ניתן להפחית את הפקת המלחים מים- המלח על מנת לגרום לעלייה של מפלס הים בחלק הצפוני.


 
 
2. גלעין ושוליים
 
 

א. אזור אחד שבו יש תעשיות עתירות ידע הוא מחוז המרכז. שני הסברים לריכוז הגדול של תעשיות

 היי-טק באזור המרכז הם:

I)       ריכוזי אוכלוסייה גדולים שמתוכם ניתן לאתר כוח אדם מיומן.

II)    אוניברסיטת תל-אביב ומכללות המכשירות כוח אדם מיומן וגם מרכזי הדרכה.

 

ב. שלושה מאפיינים של אזורי השוליים של ישראל הם:

I)       דלילות אוכלוסייה בהשוואה לריכוזי האוכלוסייה הגדולים באזור הגלעין כפי שניתן לראות במפה בעמוד 48 א' המתארת את כמות האוכלוסייה לפי אזורים טבעיים.

II)    רמת החיים בשוליים נמוכה יותר לעומת הגלעין כפי שניתן לראות במפה בעמוד 56 ג' המראה את ההכנסה לנפש הנמוכה באזורי השוליים לעומת ההכנסה הגבוהה בגלעין.

      המפה בעמוד 57 ב' המראה על שיעורי בעלות על רכב ל-1,000 תושבים מעידה על

     מספרם הנמוך של תושבי השוליים שבבעלותם רכב פרטי.

III) הפעילות הכלכלית באזורי השוליים קטנה לעומת הפעילות הכלכלית באזור הגלעין וזאת למדים מהמפות בעמודים 60-61 המתארות את מספר המועסקים הנמוך בתעשייה, מסחר, שירותים ופיננסים בשוליים של המדינה.

כוח הקניה הקטן של תושבי השוליים בא לידי ביטוי גם במפה בעמוד 63 א' המראה

את מספרם הקטן של הקניונים באזורי השוליים לעומת מספרם הגדול בגלעין.

 

ג. שלוש פעולות שצריכה מדינת ישראל לבצע אל על מנת לצמצם פערים בין אזורי השוליים לגלעין המדינה הן:

- . הגדרה של אזורי עדיפות לאומית: אם מגדירים את אזורי השוליים כאזורי עדיפות לאומית ניתן להעניק לתושביהם ולעסקים המוקמים בהם מגוון הטבות ותמריצים כלכליים כמו: מענקים, הקלות במיס -הגדלת מספר מקומות העבודה וגוון התעסוקה: פיתוח של ענפי תעסוקה שונים כמו תיירות , מסחר ותעשייה שיספקו פרנסה לתושבי השוליים וימנעו את עזיבתם וגם כדי למשוך תושבים חדשים לאזורי השוליים. הטבות בתחומי החינוך והדיור ועוד.

-שיפור השירותים הניתנים לאזורי השוליים כמו: חינוך, בריאות, ,תרבות ועוד כדי למנוע עזיבה ולמשוך אוכלוסייה חדשה.

 

 
 

 

3.ההתיישבות הערבית בשטח ארץ ישראל

 
 

א.בסוף 1949 נמצאו בתחומיה של מדינת ישראל כ-160 אלף תושבים ערבים שהתרכזו בשלושה מוקדים עיקריים: בצפון- בעיקר בגליל התחתון.

            במרכז- בשוליים המזרחיים של מישור החוף המרכזי, על מורדות הרי שומרון. יישובים כמו:

                        אום אל פחם, טייבה וכפר קאסם.

           בדרום- בעיקר בצפון מזרח הנגב שם נותרה אוכלוסייה בדווית רבה.

בשלושת המוקדים הללו התרכזה האוכלוסייה בעיקר ביישובים כפריים ועיקר פרנסתה היה מחקלאות.

מהאוכלוסייה הערבית העירונית נותרו מעטים בערים מעורבות כמו: ירושלים, חיפה, יפו, עכו, נצרת, לוד ורמלה.

תפרוסת האוכלוסייה הערבית כמעט ולא השתנתה עם השנים. שינוי משמעותי אחד חל עם צירופה של מזרח ירושלים ובה אוכלוסייה ערבית רבה לירושלים המאוחדת לאחר מלחמת ששת הימים.

גורמים חיצוניים ופנימיים לתפרוסת האוכלוסייה הערבית בישראל:

גורמים חיצוניים

- מימשל צבאי שחל על אזורים ובהם אוכלוסייה ערבית. ממשל זה פעל בין השנים 1966-1948 ופיקח על הניידות של האוכלוסייה הערבית , כך נמנעה מהם תנועה חופשית ומעבר ממקום מגורים אחד לאחר.

- עוינות בין יהודים לערבים שנוצרה כתוצאה ממלחמות ופעולות איבה בין שתי קבוצות האוכלוסייה שיצרה אווירה לא נוחה למגורים משותפים.

- הוקמו מעט יישובים ערבים חדשים ומרביתם נועדו למגזר הבדווי שנועד לאפשר להם מעבר ליישובי קבע כתחליף לנדידה.

-מחירי דירות יקרים במרכז הארץ לעומת מחירי דיור נוחים יותר ביישובים הערבים גרמו לרבים מהם להישאר ביישוביהם.

גורמים פנימיים

-הרצון להישאר בסביבה משפחתית תומכת מבחינה רגשית וכלכלית גרמה למרביתם להישאר ביישובים הערבים.

-יעד הגירה אפשרי לריכוז אוכלוסייה ערבית בערים המעורבות לא היה כל כך אטרקטיבי מאחר ושם היה דיור ברמה די נמוכה ובצפיפות .

-ביישובים הכפריים יכולים רבים לסדר לעצמם מגורים בסיוע המשפחה. אחד הפתרונות שבחרו בו רבים היה לבנות קומות דיור נוספות מעל קומת הדיור של ההורים.  

ב שלושה תהליכים המתרחשים במפת ההתיישבות הערבית הם:

- יישובים כפריים גדלים בכמות האוכלוסייה שלהם ומתפרסים במרחב. ישנם ישובים כפריים שהפכו לעיר כמו אום אל פחם.

- מתפתחים רצפים פיזיים של יישובים כפריים כתוצאה מההתפרסות במרחב.

- התעסוקה ביישובים הכפריים משתנה. בעבר ענף החקלאות היה מקור התעסוקה העיקרי. כיום ישנם מקורות פרנסה שלא קשורים לחקלאות ביישובים רבים כמו: בתי מלאכה, מוסכים, צימרים, מסעדות וגם מפעלי תעשייה מסורתית המשווקים מוצרים בעיקר לשוק המקומי.

 

 

 
 

 

4.המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית

 
 

א. כלכלה גלובלית פועלת על פי עקרונות של קפיטאליזם ושוק חופשי.

קפיטאליזם הוא שיטה כלכלית-חברתית שבה אמצעי הייצור, השיווק וסחר החליפין נמצאים בבעלות פרטית. הקפיטליזם מושתת על עקרון היוזמה החופשית, ולפיו בעלי ההון חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע אותו כדי להפיק ממנו רווחים בתנאי תחרות. התפיסה הקפיטליסטית דוגלת בצמצום התערבותה של המדינה בחיי הכלכלה.

שוק חופשי הוא כינוי להתנהלות כלכלית שבמסגרתה רוב ההחלטות והפעולות הכלכליות מתבצעות ע"י יזמים ומשקיעים פרטיים, והממשלה כמעט אינה מתערבת בפעילות הכלכלית. בשוק החופשי נקבעים המחירים לפי הביקוש וההיצע ולא לפי תקנות ממשלתיות או התערבות חיצונית אחרת.

 

ב. התהליכים שתרמו להשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית הם:

-רפורמות כלכליות הכוללות פעולות שונות כמו: הפחתת ההגבלות על פעילות במטבע חוץ שאפשרה ליזמים ישראליים לפעול בחו"ל, וגם למשקיעים זרים לפעול בישראל. הגברת הפעילות המסחרית כתוצאה מהפחתת הגבלות על יבוא סחורות והורדה משמעותית של מכס על יבוא וכך נחשף השוק הישראלי ליבוא רב והיצואנים המקומיים יכלו לשווק לחו"ל יותר תוצרת. ישראל חתמה על הסכמי סחר עם האיחוד האירופי ועם נפט"א ( מדינות צפון אמריקה) והגדילה באופן משמעותי את השוק הפוטנציאלי למוצרים מתוצרת ישראל. ישראל בצעה גם הפרטה של גופים כלכליים והפחתת מעורבות ממשלתית.

- ישראל פיתחה באופן משמעותי את התחבורה והתקשורת הנחוצים לצורך השתלבות בכלכלה הגלובלית.

 

ג. יתרון של ישראל בהשתלבות בכלכלה הגלובלית הוא בהתפתחות תעשיית היי-טק. תעשייה המייצרת מוצרים עתירי ידע שהשוק הישראלי אינו מהווה כוח קנייה מספיק גדול לענף. המסחר עם מדינות רבות, יצר עבור היצרנים המקומיים שוק פוטנציאלי גדול עבור מוצריהם.

חסרון של ישראל בהשתלבות בכלכלה הגלובלית הוא קשיים לענף הטקסטיל. מפעלים נסגרו, מפעלים העבירו חלק מפעילותם לחו"ל, מפעלים צמצמו באופן משמעותי את היקף פעילותם.

הסיבה העיקרית למצב זה הייתה תחרות מול יצרנים מחו"ל שתוצרתם נמכרה בישראל במחיר נמוך באופן משמעותי ממחירו של מוצר מתחרה של יצרן ישראלי. היצרנים מחו"ל מוכרים במחיר זול יותר מכיוון שעלויות הייצור שלהם נמוכות באופן משמעותי. עלויות כוח העבודה הרבה יותר נמוכות בשכר ובתנאי העבודה. התשתיות הדרושות לתפעול המפעלים הרבה יותר זולות וכל זה בא לידי ביטוי במחיר הסופי של המוצר.


 
 

 

5.עיירות הפיתוח

 
 

א.בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמו עיירות פיתוח בגלל שתי מטרות עיקריות:

I)     קליטת עולים- בשנים הראשונות להקמת המדינה הגיעו אליה מהגרים רבים שהיו מרביתם חסרי אמצעים ולכן המדינה הייתה צריכה לסייע להם ולספק עבורם את צרכיהם הבסיסיים: דיור ומזון.

II)   פיזור אוכלוסין- עם קום המדינה היו בישראל שלוש ערים גדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה ומספר גדול יחסית של יישובים עירוניים. חסרות היו ערים בדרג ביניים בין הערים הגדולות ליישובים הכפריים הקטנים על מנת שיהיה מערך התיישבותי טוב יותר. בריכוזי האוכלוסייה הגדולים התגוררו 72% מאוכלוסיית ישראל ונותרו שטחים ריקים רבים שאותם חשוב היה לאכלס גם משיקולים של שמירה על שטחים ועל גבולות המדינה.

 

ב.העיירות סבלו מקשיים רבים בעיקר בגלל שתי בעיות עיקריות:

I)       מחסור במקומות עבודה מאחר והעיירות לא הצליחו למצוא את פרנסתן מאספקת מסחר ושירותים לסביבתם הכפרית כפי ציפו המתכננים שיקרה.

II)    מחסור באוכלוסייה מבוססת אלא ריכוזי אוכלוסיית עולים חלשה.

 

ג. הגורמים שהביאו לשגשוגה של יבנה והפיכתה לעיר הם:

- צמיחה של מנהיגות מקומית שידעה למשוך משקיעים ומפעלי תעשייה לתחומה. היו ראשי עיירות שהצליחו למשוך אליהם אוכלוסייה חזקה באמצעות הקמה של שכונות ובהן יחידות דיור צמודות קרקע והשקעה במערכת החינוך.ראש העיר של יבנה הצליח בשנות ה-80 למשוך קבוצה גדולה של אנשי קבע לעיר. בגרף המצורף ניתן לראות כי חל גידול משמעותי בכמות התושבים ביבנה.

- מרחק גיאוגרפי לערים ואזורים מטרופולינים מתרחבים,בעיקר למטרופולין תל אביב וחיפה,

ככל שהקרבה הייתה גדולה יותר,הסיכויים להתפתח היו טובים יותר.

 

 
 

 

6. פסולת מוצקה

 
 

א. אזור הדרום נבחר כאזור הטמנת פסולת מסוכנת מהשיקולים הבאים:

-המפעל רחוק יחסית מריכוזי אוכלוסייה.

-הוא קרוב למפעלים כימיים רבים.

-הוא ממוקם מעל שכבת סלע אטימה העשויה למנוע חלחול של נוזלים רעילים אל מי תהום.

-האזור דל במשקעים.

 

ב. טענות של המצדדים בשמירה על שטחים פתוחים בישראל:

בתחום הסביבתי:

-החדרת מים למי תהום בנייה רבה ,ריצוף,כבישים וכדומה ,מונעים את חלחול המים למי תהום. המים שאינם מחלחלים זורמים על פני השטח ומציפים את האזור וזה גורם לנזקים נוספים.

-יצירת אזורי הפרדה בין תפקודים שונים כמו אזורי תעשייה ואזורי מגורים כדי שהאוכלוסייה לא תסבול מבעיות של רעש,ריח רע,פקקי תנועה וכדומה.

בתחום החברתי יש חשיבות רבה לשטח פתוח שבו האוכלוסייה יכולה לטייל,לעסוק בפעילויות ספורט וכדומה. זו דרישה שגוברת ככל שרמת החיים משתפרת ויש יותר כסף וזמן פנוי.

דרכים לשמירה על שטחים פתוחים:

-חקיקה,פיקוח ואכיפה.

חוק התכנון והבנייה שנחקק בשנת 1965 מספק הגנה מסוימת לשטחים הפתוחים. יש גם תוכניות מיתאר ותוכניות ארציות ומחוזיות שבהם מתחשים בצורך לשמירה על השטחים הפתוחים.

- הגברת מודעות הציבור לחשיבות השמירה על שטחים פתוחים .

 

ג.העקרונות לפיתוח בר-קיימא הם:

-ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ,  ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו.

-פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים.


 
 


7. מאמר: מודרניות מן הצד האחר של ישראל: קולות מן העיר שדרות מאת גליה סעדה אופיר

 
 

א. תושבי הקיבוצים היו אוכלוסיית האשכנזים הצועדת לקראת קדמה ונאורות, ואילו תושבי שדרות נחשבו למזרחיים הנמצאים בניוון תרבותי ורוחני ולכן ראו אותם כנחשלים ופרימיטיביים.

תושבי הקיבוצים חשבו שדמות הצבר שאימצו- "היהודי החדש" שנולד בארץ, עובד אדמה, לוחם בפלמ"ח או בצה"ל ודובר עברית ללא מבטא זר היא הדמות שאליה צריך להידמות גם המזרחי משדרות.

 

ב.תושבי הקיבוצים בשער הנגב החלו לארגן פעילויות תרבותיות וחינוכיות בשדרות, כחלק מהניסיון להפוך את המזרחיים לצברים.

הם ארגנו חגיגות בחגים ובאירועים לאומיים, חוגים, סדנאות, טיולים וכדומה בעיקר עבור ילדים ובני נוער. משנת 1976 נכנס גרעין "גשר" לאזור שהורכב בתחילה ממתנדבים מקיבוצי האזור ואחר כך גם ממתנדבים משדרות. הכוונות היו טובות אך בפועל התחדדו הפערים בין הקהילות השונות.

 

ג. להקת "שפתיים"

לא מוחקים את העבר אלא יוצרים הכלאה חדשה בין רכיבים מן העבר ובין רכיבים עכשוויים.

חברי הלהקה חברו לבצע עיבודים לשירים מרוקאים וגם לבצע אותם בשפת המקור מתוך חשיבה כי:

" יש בזה שליחות , משהו חברתי והצורך להגיד לכולם : חבר'ה אנחנו כאן, זאת השפה של ההורים שלנו, אנחנו לא מתביישים בה, אנחנו נשיר אותה ואתם תשמעו אותה על אפכם ועל חמתכם "/ מדברי אוליאל ממייסדי הלהקה.

להקת "טיפקס"

קובי אוז חשב שצריך ליצור סגנון מוסיקאלי שיאחד את הקבוצות האתניות השונות בישראל.

הוא ערך הכלאה בין התרבות הישראלית הדומיננטית לבין רכיבים מן התרבות המזרחית.

הוא השתמש בטקסטים דו- משמעיים והומוריסטיים, אימץ פריטי לבוש צבעוניים ודפוסי התנהגות לא שגרתיים וכך ניסה למנוע מצב של התנגדות לסגנון אלא לחבור למציאות ולנסות לשנות מבפנים.

הדרך הזו הייתה אהודה על הקהל הישראלי והפכה את הלהקה לסיפור הצלחה.

"כנסיית השכל"

הסגנון המוסיקאלי שלהם הוא רוק. סגנון זה משקף את הניתוק של חלק מבני הנוער בשדרות מן התרבות היהודית ומהתרבות היהודית- ערבית של דור ההורים.

חברי הלהקה לא מרגישים תחושת הזדהות עם שדרות. בראיונות עימם הם מצהירים כי אינם חשים צורך

להביע עמדות חברתיות ופוליטיות וכי העובדה שילדותם עברה עליהם בשדרות אינה מחייבת זאת.

כנסיית השכל הולכת לכיוון של רצון להידמות לישראליות הדומיננטית. מודרניות המשלבת עבר והווה.

 

 
     
  המזרח התיכון  
 

8. גבולות וסכסוכים

 
 

א. מאפיינים פיסיים

-מדבר,אקלים מדברי (הגדרה אקלימית)-בתחומי המזה"ת יש שטחים נרחבים של מדבריות חמים משני סוגים-מדבריות הנכללים ב"רצועת המדבריות העולמית" כמו:מדבריות הנפוד הגדול,דהנה ורובע אל חלי בערב הסעודית.מדבר סיני,מדבר לוב והמדבר הערבי במצרים,מדבר סהרה.

מדבריות "בצל הגשם" כמו מדבר המלח הגדול באירן,מדבר יהודה בישראל,מדבר סוריה המשותף לסוריה,ירדן ומערב עיראק.מדבריות אלו נוצרו בגלל מחסומי הרים שפונים אל ים ומקבלים ראשונים את מי הגשמים.

מדבר מוגדר כאזור שבו יורדים פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה.

במדינות:כווית,ערב הסעודית,מצרים,לוב וירדן מהווה המדבר בין 90% ל-100% משטחן.

במדינות:אירן,סוריה,עיראק וישראל מהווה המדבר בין 50% ל-60% משטחן.

יש לציין כי בתחומי המזה"ת יש מדינות שאינן מדבריות כמו לבנון וטורקיה.

-נפט-המזרח התיכון עשיר מאוד בנפט .הנפט נוצר בתהליכים פיסיים (טבעיים) משרידי צמחים ומאובני בע"ח ששקעו בקרקעית אזורים שהוצפו ע"י הים.במזה"ת יש נפט בכמויות גדולות,קלות הפקה וקירבה לשווקים הצורכים נפט כמו אירופה.

ההכנסות מהנפט תרמו רבות לפיתוח המדינות המפיקות ,עודדו הגירת עובדים למדינות המפרץ וגם נתנו להם כוח כלכלי ופוליטי.

ניתן לחלק את מדינות המזרח התיכון לשלוש קבוצות:

-מדינות שמפיקות נפט בכמויות גדולות כמו ערב הסעודית,אירן,עיראק,כווית,בחריין,קטר,מצרים ועומן.

-מדינות שדרכן עוברים צינורות נפט ולכן גובות מיסים על המעבר כמו:טורקיה,סוריה,ירדן ולבנון.

-מדינות או רשויות שנהנות מכספי סיוע ממדינות הנפט העשירות כמו:ירדן,הרשות הפלסטינית.

 ישנם ארגונים המקבלים סיוע כלכלי כמו ארגון החיזבאללה המקבל סיוע כלכלי מאירן.

יש לציין כי בתחומי המזרח התיכון יש מדינות שבהן לא נתגלה נפט כמו:לבנון.

יש מדינות שיש להן כמויות מזעריות של נפט כמו:ישראל,ירדן.

מאפיינים אנושיים

-דת האסלאם(הגדרה דתית)-רוב אוכלוסיית המזה"ת הם מוסלמים.מרביתם סונים ומיעוטם שיעים.

דת האסלאם משפיעה על אורח החיים כמו:צורת לבוש,מזון ומנהגים.יש איסור אכילת חזיר,שתיית יין,חובת עליה למכה לכל אדם פעם אחת בחייו.סגנון בניה וארכיטקטורה כמו:בניית קשתות וכיפות,מסגדים.

יש לציין כי יש דתות נוספות במזרח התיכון.

-שפה ערבית,לאום ערבי(הגדרה אתנית-לשונית)- השפה הרשמית במרבית המדינות במזה"ת היא ערבית והלאום ערבי.

יש לציין כי יש עמים שאינם ערבים כמו הטורקים ושפות שאינן ערבית כמו הפרסית.

 

ב. דוגמה אחת לסכסוך על גבולות שנוצר בעקבות החלטות שקיבלו מנהיגי השלטון הזר שהשפעותיהם נמשכות עד היום: לבנון- סוריה

לבנון נוסדה בשלבים.

שלב א'- "לבנון הקטנה" אזור בהר הלבנון שבו היה ריכוז גדול של מארונים ודרוזים והוחלט לאפשר להם בשנת 1861 לנהל חיים עם אוטונומיה מסוימת תחת שלטון עות'מאני ובחסות המעצמות המערביות.

החלטה זו נוצרה כתוצאה ממתיחות בלתי פוסקת בין המוסלמים למארונים והדרוזים והתעורר צורך לבצע הפרדה פיזית בין הצדדים.

שלב ב'- "לבנון הגדולה" אזור נרחב יותר של לבנון והוא גם מייצג את המדינה בגבולותיה הנוכחיים. הוקם בשנת 1920 כאשר הבריטים והצרפתים חלקו במסגרת הסכם "סייקס-פיקו" את האזור שהיה תחת שליטה עות'מאנית לשטחי שליטה שונים. הצרפתים שלטו בלבנון ובסוריה. לבנון קיבלה עצמאות בשנת 1943.

עד היום קשה לסורים לקבל את לבנון כמדינה עצמאית מאחר והם מרגישים כי הקמתה באה על חשבון שטחים של סוריה. סוריה ניצלה את החולשה של לבנון כתוצאה ממלחת האזרחים על מנת להשתלט על חלקים נרחבים משטחה. רק לאחר רצח ראש ממשלת לבנון "רפיק אל חרירי" ולחץ בין-לאומי רב על סוריה, היא הסכימה לסגת משטחי לבנון.

 

 
 


9. אקלים ומים

 
 

א. הסבר פיזי לתופעת המדבור הוא מחסור בגשמים. אם יורדת רק כשני שליש מכמות הגשמים לפי הממוצע הרב שנתי- זוהי בצורת אקלימית והאזור הופך קשה יותר למחייה.

הסבר אנושי לתופעת המדבור הוא פעילות של האדם בקצב מהיר יותר מיכולת ההתחדשות הטבעית של המשאבים. דוגמה- במצב של רעיית יתר, הצמחייה שאמורה להגן על הקרקע מפני סחיפה ע"י הרוח אינה קיימת. האדמה נסחפת ע"י הרוח וכך נגרעת קרקע שיכלה להיות לעזר לאדם.

 

ב. שני מפעלי פיתוח שונים, ממדינות שונות שנועדו להתמודד עם מחסור במים:

- הקמת סכרים בנתיבי נהרות שנועדו להשגת מטרות שונות כמו: וויסות זרימת המים בנהרות ומניעת הצפות, יצירת אגמים המספקים מים כל השנה וחלקם גם מאפשרים הפקת חשמל הידרואלקטרי.

- התפלת מי ים מלוחים והפיכתם למים הראויים לשתייה וכך ניתן לספק לאוכלוסייה את אחד מצרכיה הבסיסיים.

 

ג.לדעתי, אין שיתוף פעולה טוב בין המדינות הסובלות ממחסור במים במזרח התיכון.

דוגמה- בנתיב הזרימה של נהר הפרת יש שלוש מדינות: טורקיה, סוריה ועיראק. כל אחת מן המדינות הקימה מפעלי מים לניצול מי הפרת ללא תאום עם שכנותיה.

טורקיה פיתחה את פרויקט מדמ"א- מפעל דרום מזרח אנטוליה  ובמסגרתו הקימה מספר סכרים שנועדו לאגירת מים במאגרים. מים לו מאפשרים להגדיל את שטחי החקלאות ולשפר את מצבם של הכפריים. הסכרים מאפשרים אספקת חשמל והטורקים מקווים להביא תנופת פיתוח לאזור. הם רוצים לשפר גם את מצבם של הכורדים באזור הלוחמים נגד המשטר שנים רבות בדרישה לאוטונומיה.

הסורים הקימו את סכר טבקה שגרם ליצירת אגם אסאד מבלי להתחשב בעיראק הנמצאת במורד הנהר. הסורים טענו כי ניצול נהר הפרת הכרחי לקיום ההתיישבות באזור צפון מזרח סוריה שבו אקלים מדברי.

 

 
 


10. ערים ועיור

 
 

א. בכל מדינות המזרח התיכון חל גידול משמעותי באחוז האוכלוסייה העירונית מכלל האוכלוסייה.

יש מדינות כמו: ישראל, כווית וקטאר ובהן אחוז האוכלוסייה העירונית הגיע ליותר מ-90% מכלל האוכלוסייה. ההסברים לגידול המהיר באוכלוסיית הערים הם:

-          ריבוי טבעי חיובי הנובע משעורי ילודה גבוהים וירידה בשעורי התמותה.

-          הגירה פנימית רבה מהכפרים לערים. בכפרים יש מחסור במקומות עבודה כתוצאה משיפור מסוים בשיטות הגידול ע"י הכנסת מיכון וטכנולוגיה. נוצר עודף בידיים עובדות גם כתוצאה ממחסור בקרקעות ואנשים מחפשים את מזלם בעיר הגדולה. בערים יש מקומות עבודה מגוונים, מוסדות שונים לרכישת השכלה, תשתיות מפותחות יותר ועוד המהווים מוקדי משיכה למהגרים.

 

ב. שלושה ממאפייני העיר המזרח תיכונית המסורתית היו:

-הערים הוקפו בחומה ובה שערים. החומה נועדה לספק הגנה לתושבי הערים.

- הערים היו מחולקות לרבעים לפי מאפיינים של קבוצות האוכלוסייה השונות.

- בכל עיר היה שוק, מבנה ציבור שנועד לתפילה (מסגד).

שני שינויים עברו ערים אלו בשנים האחרונות הם:

- הערים גדלו בכמות האוכלוסייה ולכן היו חייבים לצאת אל מחוץ לחומות ולבנות אזורים נוספים.

דוגמה- משכנות שאננים בירושלים סימלה את התופעה של היציאה מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.

- הפרדה לתפקודים שונים במטרה להתייעל ולמנוע מטרדים.

דוגמה- אזור תעשייה תלפיות שבירושלים שממוקם באזור שנועד למנוע מטרדים ממרכז העיר.

          קניון מלחה ואצטדיון טדי הנמצאים בשולי העיר ירושלים.

 

 
 


11. סוריה

 
 

א. האוכלוסייה בסוריה מגוונת. יש בה "פסיפס אנושי" שנוצר בעיקר בגלל מבנה הנוף שלה:

- מדינה הררית שבה אוכלוסיית מיעוט יכולה למצוא מסתור

- השבר הסורי-אפריקאי שיצר אזור נמוך שבו תנועה של אנשים וסחורות יכולה לעבור.

בעיה אחת העלולה להיווצר במדינה שבה יש "פסיפס אנושי" היא עימותים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. בסוריה יש כיום ניסיון הפיכה – המיעוט העלוואי שולט על רוב מוסלמי סוני וזה נמשך כבר שנים רבות.

 

ב.סוריה מדינה מתפתחת ויש לכך מספר הסברים:

-סיבה היסטורית-סוריה נשלטה בעבר ע"י העות'מנים במשך 400 שנה ואח"כ ע"י הצרפתים מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד קבלת עצמאותה בשנת 1946. ולכן פיתוחה היה בהתאם לאינטרסים של המדינות ששלטו בה.

-חוסר יציבות פוליטית משנת 1946 ועד ראשית שנות ה- 70 .בשנים אלו היו 16 הפיכות והפיכות נגד ובהם נעשו "טיהורים" בצמרת השלטון,חילופי אישים וגנרלים,הוצאות והורג והגליה של מנהיגים.

-מלחמות-סוריה נלחמה בעירק ,מספר פעמים בישראל,כבשה חלקים מלבנון והחזיקה בהם צבא שנים רבות, ולכן הייתה צריכה להשקיע כספים רבים בהתחמשות ובצבא.עימותים ומלחמות עולים כסף רב שאותו ניתן היה להשקיע בפיתוח תשתיות ומקומות עבודה שהיו יכולים לסייע להתפתחות המדינה אבל בסוריה שלט במשך שנים-חאפז אל אסד וזה היה סדר העדיפויות שלו.גם בנו בשאר ממשיך את דרכו.

 

ג. המדרג העירוני היא ראשה, עם שתי ערים גדולות – חלב ודמשק הגדולות משאר ערי המדינה פי 2+.

הסבר אחד להיווצרותו קשור להיסטוריה של האזור, לתקופה שבה נשלט האזור ע"י האימפריה העות'מאנית . בתקופתם הייתה כל אחת מן הערים עיר בירה של מחוז ולכן היו שתיהן חשובות.

לשתי הערים יש גם גורמי מיקום דומים: שטח נוח לבנייה והקמת תשתיות, אקלים נוח, מקורות מים ושתיהן יושבות על ציר תחבורה מרכזי.

 

 
 


12 מאמר: עימותים אתניים ובינוי מדינה בעולם הערבי מאת סעד א-דין אברהים

 
 

א שתי התפיסות השונות המגדירות את הזהות הערבית: אידיאולוגיה אסלאמית (דתית) ואידיאולוגיה ערבית-לאומית (חילונית).

האידיאולוגיה האסלאמית מבססת על הדת את הפעילות הפוליטית והתרבותית-חברתית במדינה. עמדתם מרחיקה ממוקדי הפעילות הפוליטית את מי שאינו מוסלמי. הזרם המרכזי של האסלמיסטים תומך בהרחקה חלקית של הלא מוסלמים בעיקר מתפקידי ממשל רמי דרג (ראשי ממשלות, מושלים ושופטים).

מבחינתם מי שאינו מוסלמי צריך להתקיים כמיעוט מוגן, לנהל את ענייני קהילתו בכוחות עצמו ולשלם מס גולגולת. כל עוד יכבדו הקהילות הלא-מוסלמיות את הרוב המוסלמי ויכירו בריבונות של המדינה המוסלמית, הן זכאיות ליחס של כבוד, חמלה וסובלנות דתית.

למוסלמים שאינם ערבים כמו הכורדים הם אינם מתייחסים כמיעוט אלא כחלק מהמוסלמים.

האידיאולוגיה הערבית לאומית  רואה בתרבות ובשפה את עמודי התווך של הזהות הפוליטית של המדינה והחברה. כל אלה ששפת האם שלהם היא ערבית, שתרבותם ערבית והם רואים עצמם "ערבים", יכולים להיות חברים מן המניין באומה הערבית ולזכות בזכויות אזרח מלאות, בלי קשר למוצאם האתני, לדתם או לזרם הדתי אליו הם משתייכים. הם רוצים להוציא מהגוף המדיני וממוקדי הכוח הפוליטי את כל מי ש"אינו ערבי".

למוסלמים שאינם ערבים כמו הכורדים הם מתייחסים כמיעוט ולא מוכנים לתת להם אוטונומיה או ישויות עצמאיות.

 

ב. לדעת המחבר, ניתן ליישב את המחלוקות השונות בתוך המדינות הן יש קבוצות אתניות רבות ע"י הקמת פדרציה. פדרציה היא מדינה גדולה המורכבת מברית בין מדינות אוטונומיות. כל אחת מן המדינות שומרת על עצמאותה בענייני פנים, בעוד ענייני החוץ והביטחון מנוהלים במשותף.

דוגמה- ברברים חיים במרוקו ובאלג'יריה. במרוקו אפשרו להם לשמור על תרבותם וזה גרם להשתלבותם במדינה. באלג'יריה דיכאו את תרבותם וזה גרם לברברים להביע את מחאתם בתוקפנות ולוחמנות וזה גורם לבעיות במדינה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
תגובות ‏‎(‏‎0 תגובות‏‎)‏‎
הוספת תגובה
שם השולח:
דוא"ל:
 
*כותרת:
תוכן:
זכויות יוצרים:
תוכן גולשים
קהל יעד: כלל התלמידים , מורים
שכבות גיל: כיתה י - כיתה יב
סוג פריט: בחינות בגרות וגמר , תרגול
סוג מדיה: טקסט
עודכן בתאריך: 01.01.12
 
© כל הזכויות שמורות למטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים